רשלנות רפואית - מינוי מומחה על ידי בית המשפט 

מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואיתתביעות רשלנות רפואית - מה קובע החוק לעניין מינוי מומחה

החוק קובע כי תנאי להגשת תביעת רשלנות רפואית  הוא צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה בעת הגשתו לבית המשפט, אשר תבסס את הטענות הרפואיות הנטענות בתביעה. יש טעם רב בכך שחוות הדעת הרפואית תינתן על ידי מומחה רפואי בתחום הרלוונטי לתביעה (אונקולוג במקרה של איחור באבחון סרטן וכיוצ"ב) ועליה לכלול התייחסות למספר אלמנטים: תאור הסטנדרט הרפואי שהופר על ידי הרופא/המוסד הרפואי במקרה הקונקרטי; תאור הנזק הרפואי שנגרם כתוצאה מהפרת אותו סטנדרט; והקשר הסיבתי בין הנזק הרפואי הנטען לבין הסטנדרט הרפואי שהופר. 

לאחר הגשת כתב התביעה התביעה בגין רשלנות רפואית מגיש הרופא/המוסד הרפואי הנתבע את כתב הגנתו. בשלב הבא, ולאחר השלמת איסוף התיעוד הרפואי הרלוונטי על ידי ההגנה מגיש הרופא/המוסד הרפואי הנתבע חוות דעת רפואית מטעמו בתגובה לחוות הדעת הרפואית מטעם התביעה. 

בשלב זה מונחות בפני בית המשפט ברב המקרים שתי חוות דעת רפואיות סותרות, בין אם מדובר בסתירות קיצוניות ביותר ובין אם הפערים פחות משמעותיים.  

שתי חלופות בעניין מינוי מומחים - תביעות רשלנות רפואית

בנקודה זו קיימת לבית המשפט שתי חלופות להמשך ניהול ההליך:
האחת - מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, שמעמדו כמעין יועץ לבית המשפט, אשר יתייחס באופן אובייקטיבי לשאלות אשר עומדות על הפרק;

השניה - הזמנת המומחים הרפואיים מטעם הצדדים לבית המשפט ושמיעת תשובותיו של כל מומחה לחקירה נגדית שתערך לו על ידי הצד שכנגד, על מנת להתרשם כיצד הם מתמודדים עם השאלות העומדות על הפרק;

ניתן לומר, באופן גס, כי בחלופה הראשונה מעביר בית המשפט את ההכרעה בשאלה - איזו מחוות הדעת הרפואיות המונחות בפניו נכונה יותר מן ההיבט הרפואי - לידיו של המומחה הרפואי הממונה על ידו. אמנם גם לאחר מינוי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט יש לבית המשפט כל הכלים לקבוע אחרת מקביעתו של המומחה הרפואי הממונה, ואולם הניסיון מלמד כי למעט במקרים חריגים, ניתן לחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט משקל משמעותי ומכריע בפסק הדין.

מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית

בתי המשפט רואים חשיבות רבה במינוי מומחה רפואי מטעמם, שכן מדובר במומחה ניטרלי, שאין לו קשר עם הצדדים, ואשר משמש לבית המשפט ככלי עזר בנושאים הטעונים מומחיות. קודם קבלת ההחלטה באם למנות מומחה רפואי אם לאו מאפשר בית המשפט לצדדים לטעון בפניו בעניין זה - האם מסכימים הם למינוי מומחה מטעם בית המשפט או מתנגדים לכך ומהם נימוקיהם. ואולם, לבית המשפט שיקול דעת האם למנות מומחה רפואי מטעמו גם מקום שהצדדים מתנגדים לכך, והוא נוהג לעשות כן כאשר לא השתכנע מעמדות הצדדים.

למעשה, לבית המשפט שיקול דעת מכריע בשאלה האם למנות מומחה מטעמו אם לאו שכן הוא זה שנדרש להכריע בסופו של יום בשאלות שבמחלוקת ומדובר באמצעי שהוא בראש ובראשונה כלי עזר בידיו לעשות כן. 

לאחר ההחלטה העקרונית על מינוי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט עולה לדיון השאלה בדבר זהות המומחה: מאיזו דיסיפלינה רפואית למנות  כאשר בפני בית המשפט מונחות חוות דעת רפואיות מדיסיפלינות שונות; כמו כן יש למנות מומחה אשר אין לו קשרי עבודה עם מי מן הנתבעים (שאיינו עובד של קופת חולים כללית אם היא או בית חולים שלה נתבעים) או עם מי מן המומחים מטעם הצדדים.

לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט רשאי כל צד המעוניין בכך להפנות לו שאלות להבהרת חוות דעתו ולאחר מיצוי שלב זה ניתנת לכל צד הזדמנות להזמין את המומחה לבית המשפט לחקירה נגדית על חוות דעתו.

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.